תקציר:

בַּנְּתִינָה הַקְּשׁוּרָה לְרִפּוּי זוֹ יָד עוֹטֶפֶת אוֹר הַנּוֹתֶנֶת לַיָּד הַמּוּשֶׁטֶת לְלֹא חֲשִׁיבָה שֶׁל הָרוֹאֶה. (ימימה אביטל, מתוך הספר) לפי ימימה אביטל ע"ה, הריפוי איננו פעולה חיצונית או טכנית, אלא תהליך פנימי של פגישה בין תודעות – מרחב שבו נפגשות הנפש וההכרה של המטפל והנפש וההכרה של המטופל. זהו מקום עדין של קליטה ונוכחות מלאה, חמלה, ניקיון פנימי ואיזון. הריפוי נובע מן האפשרות להשיב לאדם את כוח חייו: לא באמצעות מאמץ או כפייה, אלא דרך מגע של אור, הקשבה אמיתית ורצון כן להשתתף במסע ההחלמה. המטפל אינו "עושה", אלא מאפשר, מחזיק שדה של טוב שבתוכו האדם שמולו יכול להתעורר מחדש. "סודות הריפוי" מגיש לראשונה את כתבי ימימה העוסקים בריפוי, כחלק מתורת ימימה, באופן שיהיו נגישים לקורא בן-זמננו ויאפשרו מפגש בלתי אמצעי עם מילותיה ועם זרם תודעתה. לימוד זה אינו מבקש לשנות את המציאות אלא לפגוש אותה מבפנים, באהבה ובהתבוננות. כך נעשה הריפוי לתנועה שקטה של חיים – זרם פנימי מתחדש שמעניק לנפש מרחב לנוח, להתחזק ולהתבהר. ימימה אביטל (תרפ"ט, 1929–תשנ"ט, 1999), מייסדת "תורת ימימה" – פיתוח החשיבה ההכרתית – היתה מורה רוחנית נדירה ביכולת הראייה הרוחנית שלה, העומק והצלילות שלה. דרכהּ מלמדת את האדם לרפא את עצמו מבפנים באמצעות דיוק, איזון, תודעה נקייה והכרה מתפתחת. "תורת ימימה" היא ים של עושר רוחני. היא נמסרה בשפה רוחנית גבוהה, מורכבת, נסתרת וגלויה. היא פועלת לחיזוק הטוב באדם, לניקוי המיותר, ליצירת שקט, שמחה ואחווה, דרך הבנה עמוקה, קשב דק, תיחום, תמצות, תיקון פנימי והתקרבות למהות היהודית. -- מהכריכה האחורית.